החלטה בתיק עת"א 34521-11-12

העותר מלין כנגד סירובה של  הרשות לשלבו בסבב חופשות.

1.         העותר נדון למאסר של 48 חודשים לאחר שהורשע בעבירות של קבלת דבר במרמה, זיוף ושימוש במסמך מזויף. החל לרצות מאסרו ב- 10.11.2011. תום מאסרו 30.10.2015.

2.         העותר פנה בבקשה לשלבו בסבב חופשות ובקשתו נענתה בשלילה מכאן העתירה שבפניי.

נטען בעתירה שזהו מאסרו הראשון של העותר, התנהגותו בכלא ללא רבב, שוהה באגף אסירי עבודה וממלא את כל המשימות המוטלות עליו לשביעות רצונה של הרשות. משכך החלטת הרשות לוקה בחוסר סבירות ומחייבת התערבותו של בהמ"ש אם יוצא לחופשה וזאת מהסיבות הבאות:

1.         אין בסיס לחשש שקיים חשש לפגיעה בו מצד נושים, שכן במהלך התקופה בה ניהל את משפטו היה העותר משוחרר בתנאים מגבילים, שהה במעצר בית חלקי, עבד וערך הרצאות בכל חלקי הארץ, מבלי שהתרחש אירוע חריג כלשהו.

2.         לאחר שנגזר דינו, עוכב, בהסכמת המשיבה, ביצוע גזר הדין לצורך שיבוץ ומיון מבחוץ. העותר התייצב לריצוי עונשו בתאריך שנקבע ללמדנו שאין כל חשש שהעותר ימלט מהארץ ולא ישוב לכלא, כטענת המשיב.

3.         העותר החזיר כמעט את כל חובו לנושים.

3.         ב"כ העותר צירף לעתירה מכתבו של עו"ד איתן ארז המשמש כנאמן לנכסיו של העותר ו- 3 תצהירים שניתנו על ידי שלושה מהנושים (בשוק האפור).

            עו"ד ארז מציין במכתב (המופנה לשירות בתי הסוהר ו/או בית המשפט) כי במרץ 2009, מונה על ידי בית המשפט כמנהל מיוחד לנכסיו של העותר וב-21.7.11 מונה לנאמן לנכסיו לאחר שהעותר הוכרז כפושט רגל. במהלך עבודתו היה שיתוף פעולה עם העותר, הוא נפגש עם שלושה נושים ואישר את תביעות החוב שהוגשו מטעמם (בהתאם לטבלה שצורפה למכתב).

4.         התצהירים נחתמו על ידי הנושים, יגאל ג'רבי, שלמה נרקיס וז'נו יקותיאל. כל אחד מהם מציין כי מתנהל בינו לבין העותר משא ומתן בנושא הכספי תוך שיתוף פעולה של העותר והם שוללים קיומו של סכסוך וכוונה לפגוע בעותר.

5.         המשיב מתנגד לקבלת העתירה ומבסס התנגדותו על מידעים מודיעיניים ב- 3 תחומים. חשש לפגיעה בעותר, חשש להימלטות מן הארץ והתנהלות בעייתית של העותר בתוך הכלא.

            לגישתו של המשיב סכומי הכסף הגדולים שהעותר חב לנושים שונים, ביניהם בשוק האפור, מקימים חשש לפגיעה בו וקיים "חשש אינהרנטי" כי יימלט מהארץ, אם יוצא לחופשה, גם נוכח יתרת מאסרו הארוכה.

            עוד נטען כי התנהגותו בין כתלי הכלא אינה חיובית ודי בה כדי לשלול את הפריווילגיה של יציאה לחופש ולהצדיק החלטת הרשות.

6.         בדיון בפני הפנה ב"כ העותר למסמכים שצירף לעתירה וטען כי העותר החזיר את החובות בצורה מסודרת "כמעט כולם" ואין הגיון בטענה שאותם נושים "ממתינים" לו שייצא לחופשה. נטען כי החובות שנותרו הם לבני משפחה ומהם לא נשקפת לעותר סכנה כלשהיא.

            ב"כ העותר הדגיש כי העותר היה משוחרר במהלך כל המשפט, צעדיו היו ידועים והוא לא נמלט ולא נעשה ניסיון לפגוע בו ללמדנו שאין בסיס לחששות עליהם מבוססת החלטת הסירוב של הרשות.

עוד נטען כי החובות של העותר עומדים על 160 מיליון ש"ח. החוב למצהירים עמד על 100 מיליון ש"ח וכבר החזיר להם 98 מיליון ש"ח כך שהחוב שנותר הוא לבני משפחה.

בהסכמת ב"כ העותרים הוצגו לעיוני פרטי המידע החסוי.

7.         לאחר ששמעתי טיעוני ב"כ הצדדים (לעניין החזרת החובות) ביקשתי לקבל תגובת ב"כ המשיב. הודעת המשיב הועברה לביהמ"ש ב-31/1/13.

המשיב מציין בהודעה כי מברור שנעשה עם כונס הנכסים של העותר, עו"ד איתן ארז, עולה כי לעותר חובות העולים בהרבה על 200 מיליון שקל ואין בסיס לטענתו שהוא החזיר את החובות ולעותר חובות לגורמים שאינם מנהלים את גביית החוב שלהם באמצעות הכונס. צורף מכתבו של עו"ד איתן ארז.